מה הוא החוש הדומיננטי שלך ולמה זה חשוב?

שניים מתוך שלושה ילדים בארצות הברית דיווחו כי הם עברו טראומה או אירוע טראומטי עד גיל 16. ילדים מפאת תמימותם, תלותם במבוגר או מטפל מוסמך וחוסר אונם, חשופים לפגיעות שונות שעלולות להוביל לטראומה. לא כל טראומה שקורית בגילאים המוקדמים דווקא תהפוך לטראומה מורכבת או יובילו לבעיות נפשיות בחייהם הבוגרים. הגורמים המשפיעים על השלכותיה של הטראומה הם שונים ומגוונים, למשל: משך וחומרה של הפגיעה, גורמי תמך, מבוגרים יציבים ואחראים והתגובה והתייחסות אל הפגיעה שנגרמה לילד. אלו יכולים להיות גור

מערכות היחסים הראשונות בחיינו הן משמעותיות וקריטיות ביותר. הן משפיעות על המבנה האישיותי, רמת הביטחון שאנו מרגישים, הדרך בה אנו תופסים את עצמנו ומערכות היחסים שלנו. טראומה שנוצרה בגילאים המוקדמים בעקבות פגיעה בתוך מערכות היחסים הראשונות, עלולות לפגוע גם בעתידנו. טראומה התייחסותית: טראומה התייחסותית הוא מונח הנתבע על מנת לתאר את תוצאותיה והשלכותיה של טראומה המתרחשת בתוך מערכות יחסים. טראומה זו עלולה ליצור פגיעה משמעותית בהיקשרות ובתפקוד בתוך מערכות יחסים גם בחיים הבוגרים, במי

אחת מכל 6 נשים תעבור דיכאון לאחר לידה. למרות הסטטיסטיקה הגבוהה, המודעות לתופעה זו והטיפול בה הם יחסית נמוכים. דיכאון אחרי לידה היא הפרעה המתרחשת אצל נשים בתקופה שלאחר הלידה. תחושת הדיכאון יכולה להתחיל כבר במהלך ההריון עצמו. מצב זה עלול להימשך עד שנה לאחר הלידה והוא יכול לקרות בכל לידה, ואצל כל יולדת, ללא קשר לגיל, מוצא או מצב כלכלי. עוצמתו של דיכאון זה עלול להיות חזק ולפגוע בתפקוד ולכן חשוב מאוד לפנות לקבלת עזרה מקצועית. כ- 50%- 70% מהיולדות חוות דכדוך לאחר הלידה הנקרא "Bab

כולנו חווים כעס בצורה כזו או אחרת. ישנם מצבים בהם הכעס יופיע אבל יעבור יחסית מהר, למשל מישהו שחתך אותנו בכביש, ישנם מצבים בהם הכעס יכול ללות אותנו במשך כמה ימים או תקופה, למשל בריב עם בן או בת הזוג. רגש הכעס הוא רגש משני נלווה לרגש אחר שמתעורר- כמו פחד ועצב, דחייה, תחושת תסכול וכתגובה לסבל וכאב, פגיעה או איום. הוא נובע בעיקר כאשר הצרכים אינם מתממשים ואנחנו חווים אכזבה ותסכול. אנחנו יכולים לחוש כעס כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים. במצב בו לא קיימת מודעות לתחושות ולרגשות כאב וכעס, י

הנחות היסוד של ה Nlp עוזרות לנו להבין יותר טוב את המציאות, את עצמנו ואת האנשים הנמצאים סביבנו. דרך הנחות יסוד אלו אנחנו יכולים לפתח פרספקטיבה נכונה יותר לחיים ולפתח ראייה חיובית יותר. הנחות אלו מתבססות על עבודתם היסודית של ד"ר מילטון ה. אריקסון וד"ר גרגורי בייטסון. ​ המפה שונה מהשטח: השטח הוא המציאות האובייקטיבית והמפה היא החוויה האישית והסובייקטיבית שכל אחד מאיתנו יכול לפרש באופן שונה. אנחנו קולטים את העולם דרך החושים שלנו והפרשנות לחוויה היא אינדיבידואלית ונעשית דרך קישורי

מה הוא החוש הדומיננטי שלך ולמה זה חשוב? החושים הם הדרך בה אנחנו חווים את העולם. בכל רגע נתון אנחנו מקבלים מידע מהסביבה, המידע מתקבל אצלנו דרך החושים. החושים שלנו הם בונים לנו ייצוג פנימי של העולם החיצוני וכך אנחנו יודעים כיצד להגיב ולהתנהג בהתאם. את הגירויים החיצוניים אנחנו קולטים במערכת העצבים דרך גלי קול, אור, מולקולות של חומרים כימיים, גירויי לחץ, שינויי טמפרטורה ועוד. יש לנו נטייה להעדיף מערכת חושית אחת ויכול להיות שאנחנו נשמיט הרבה מידע המגיע ממערכות חושיות אחרות. שלושת

בניית אמון בתוך מערכת יחסים מתחילה באמון בעצמי:​ ​ האמונה העצמית מבוססת על מודעות עצמית וזהות אישית. כאשר אנחנו מפתחים מודעות וזהות אישית, קיימת הלימה בין הפעולות וההתנהגות שלנו לבין הערכים, האמונות, הפילוסופיה והרוחניות שלנו. ​ אמונה עצמית מעניקה לנו תחושת ביטחון ושלמות. מחקרים אף הראו כי אנשים עם אמון עצמי מתפקדים יותר טוב במצבי חיים שונים ובשעת משבר. זאת מתוך התחושה שהם נאמנים וישרים עם עצמם. האמון העצמי עוזר לנו לפתח הרגשה שאנחנו יכולים לסמוך על עצמנו ואנחנו יותר מודעים ל

על מנת להתגבר על הביישנות ולהתחיל לייצר חיי חברה בריאים ומספקים, עלינו להשתחרר מההנחה שאין ביכולתנו להשתנות. גמישות מחשבתית, הסתגלות למצבים חדשים ולסביבה חדשה הם הדרך שלנו לשרוד. ​ אנחנו יכולים לשנות את המחשבות שלנו, את ההרגלים, הדפוסים וההתנהגויות. בני האדם לומדים להגיב בדרכים מגוונות ושונות כאשר הם נמצאים בסביבה מאתגרת. הם מוצאים את היצירתיות ברגעים אלו, פועלים לפי אינטואיציה ונוטים להיעזר בסביבה שלהם. ​ אין ספק ששינוי אינו דבר פשוט לייצר, גם רצון לא תמיד מספיק, אך זהו בהח

רובנו עברנו לפחות פעם בחיים השפלה, גיחוך, מבוכה, ערעור של תחושת ביטחון וכבוד, דחייה או חוויות לא נעימות בסביבה חברתית. חלקנו למדנו מגיל צעיר להימנע מתחושת כישלון והתנהגות העלולה לעורר תגובה חיצונית שלילית ולפיכך כולנו חשנו במבוכה וביישנות ברמה כזו או אחרת. ביישנות היא תופעה נפוצה. על פי מחקרים, כשליש מהאוכלוסייה בישראל העידו כי הם ביישנים. ביישנות לעיתים מתקשרת לסיטואציה חברתית חיובית. למשל, כשזוג מתאהב, כשאנחנו מקבלים מחמאה. אך זהו רק צד אחד של הביישנות. בצידה השני הביישנות

כולנו חווים תקופות קשות, מתמודדים עם משברי חיים וחווים מצב רוח ירוד ולכן לא תמיד קל להבחין מתי המצב רוח המדוכא והירוד הופך לדיכאון. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, אחד מתוך שישה אנשים יסבול מדיכאון במהלך חייו. דיכאון הוא הפרעה נפשית המתאפיינת במצב רוח ירוד, חוסר חשק ואובדן הנאה, מחשבות שליליות ופסימיות והערכה עצמית נמוכה. תסמינים אלו ילוו את האדם החווה דיכאון לפרק זמן ממושך וישפיעו על מצבו הנפשי, הקוגניטיבי והבריאותי. הרבה אנשים אשר סובלים מדיכאון מתקשים לצאת מהמיטה, מתבודדים ומ

Neuro Linguistic Programming Neuro-N היבט נוירולוגי. תהליכים עצביים במוח אשר נוצרים בעקבות קליטת גירויים מן החושים. לפי שיטה זו החושים הם אבן היסוד של תהליכי תפיסה וחשיבה, בין אם הם מודעים או לא מודעים. הNLP טוען כי לכל אחד מאתנו יש חוש "דומיננטי" שעליו אנחנו נוטים לבסס את עיבוד המידע ותפיסת החוויה. L- Linguistic ​ היבט לשוני. השפה, לפי ה NLP, היא המייצרת חשיבה, תפיסה ועיבוד של חוויותינו. אוצר המילים בו אנו משתמשים והשפה הם הדרך שלנו לפרש את החוויה ולתת להם משמעות. כלומר, דר

האם ההצלחה טמונה ביכולות שלנו או באמונה ביכולות שלנו? השאלה שעולה בנו כאשר אנחנו מציבים מטרה, היא האם אנחנו מסוגלים להגיע למטרה. תשובה לשאלה זו טמונה לא רק בכלים, במשאבים ובמיומנויות שיש ברשותנו, אלא גם באמונה שאנחנו מסוגלים להגיע למטרה בהצלחה. מהי תחושת מסוגלות וכיצד היא משפיעה על חיינו? תחושת מסוגלות היא אמונתו של האדם בנוגע ליכולתו להשיג שליטה על אירועים המשפיעים על חייו ובנוגע ליכולתו לגייס את המוטיבציה, המשאבים הקוגניטיביים והפעולות הנדרשות על מנת להתגבר על משימות.

כולנו חווים חרדה ברמה כזו או אחרת, הסטטיסטיקה מראה כי כל אדם רביעי יחווה בחייו חרדה בעצימות גבוהה. חרדה היא פחד קיומי לא מוסבר או ברור. פעמים רבות היא יכולה להיות מתעתעת, כאשר היא אינה מתקשרת לסיטואציה מסוימת, ולפחות לתחושתנו לא מופעלת על ידי טריגר. כאשר היא מגיעה לעוצמות גבוהות היא עלולה להיות משתקת ומפחידה מאוד. היא יכולה להגיח, להשתלט, לנהל אותנו ולקבוע לנו דפוסים בכל רבדי החיים. החרדה עלולה להגיע כאשר אנו לא נותנים ביטוי או פורקן לרגשות והפחדים שלנו ונשארים לבד עם התחושות