top of page
  • ann naor

איך לשלוט בכעס?

כולנו חווים כעס בצורה כזו או אחרת. ישנם מצבים בהם הכעס יופיע אבל יעבור יחסית מהר, למשל מישהו שחתך אותנו בכביש, ישנם מצבים בהם הכעס יכול ללות אותנו במשך כמה ימים או תקופה, למשל בריב עם בן או בת הזוג.



רגש הכעס הוא רגש משני נלווה לרגש אחר שמתעורר- כמו פחד ועצב, דחייה, תחושת תסכול וכתגובה לסבל וכאב, פגיעה או איום. הוא נובע בעיקר כאשר הצרכים אינם מתממשים ואנחנו חווים אכזבה ותסכול. אנחנו יכולים לחוש כעס כלפי עצמנו וגם כלפי אחרים. במצב בו לא קיימת מודעות לתחושות ולרגשות כאב וכעס, יכולה להיות הפנייה של הכעס והאשמה כלפי הסביבה החיצונית, גם אם אין קשר במציאות.

הכעס מתבטא בתגובות פיזיולוגיות כמו: דופק לב מואץ, נשימות קצרות ומהירות ובמקרים של כעס בעוצמות גבוהות גם הזעה ותחושת לחץ ומתח בכל הגוף.

פעמים רבות בהן אנחנו כועסים באמת ובעוצמות גבוהות תחושת הכעס והפגיעות מצטרפות גם רצף של מחשבות המלבות את הכעס, אנחנו חשים שהרגש הזה משתלט עלינו או שהוא מוציא מאיתנו התנהגויות ותגובות שאינן מאפיינות אותנו, עד כדי כך שאנחנו עלולים לא לזהות את עצמנו.

הביטוי לכעס יופיע כהתנהגות תוקפנית, שהיא יכולה להיות מופנמת או מוחצנת. לרוב אנחנו מכירים את התגובה המוחצנת שהיא תתבטא בצעקות, התפרצויות זעם, אלימות מילולית או פיזית, איומים וכדומה. התגובה המופנמת תוביל אותנו להאשמה עצמית, דימוי עצמי נמוך וחוסר הערכה עצמית, התעלמות וחוסר תגובה, חסימה או הדחקה של רגשות.

כחברה אנחנו רואים כעס כרגש שלילי ולעיתים אנו חשים בושה כאשר אנחנו מרגישים אותו, אך כעס הוא רגש חשוב ומהותי. יש לו תפקיד הישרדותי שנועד להגן עלינו, על הצרכים והאינטרסים שלנו, לשמור עלינו מפני מצבי דחק או מצבי איום.

עם זאת, להתנהגות תוקפנית ואלימה הנובעת מהכעס אין סיבה מוצדקת, לכן לאחר תגובה תוקפנית נחוות גם תחושת חרטה עמוקה, בושה וצער. במקרים בהם התוקפנות מופיעה לעיתים קרובות ובעוצמות גבוהות, יש לבחון האם קיימת מצוקה שאינה קשורה בהכרח למצב הנוכחי. במצבים אלו עלולים להיגרם נזקים למערכות היחסים ולסביבה הקרובה. בין בני זוג התוקפנות עלולה להיות הרסנית להוביל לפגיעה משמעותית בתחושת האמון, בקרבה ובאינטימיות. בחיק המשפחה הילדים יכולים לספוג הרבה מתחים וכעסים בבית ולפתח רגישות יתר או קשיים רגשיים ואף פגיעה בדימוי העצמי. כאשר ישנה חוסר שליטה בכעס הוא עלול להתפרץ גם במצבים שאינם מותאמים לכך, כמו למשל בעבודה וזה עלול להוביל לפיטורין. גם ברמה האישית, כעס ותוקפנות לאורך זמן, גם אם הן מופנמות ומוחצנות יובילו אותנו לתחושת מרמור, ייאוש ומצוקה. היא תגרום לנו להיות חסרי סבלנות והקשבה לאחרים ולעצמנו. בנוסף תחושת הכעס עלולה אף לפגוע בבריאותנו הפיזית. מחקרים כבר הוכיחו כי ישנו קשר בין כעס, מתח ולחץ למחלות לב ומערכת העיכול.

למרות החשיבות של הכעס, תחושה זו עשויה להיות הרסנית עבורנו ועבור האנשים האהובים והקרובים לנו. לכן ישנה חשיבות ללמוד כיצד לנהל את הרגש.

ניהול כעסים:

על רגש הכעס לא תמיד ניתן לשלוט, אך אנחנו יכולים לשלוט על התגובה המגיעה בעקבותיו.

אל תפחדו מהכעס, התבוננו בו:

תחילה יש לשים לב מה עורר את הכעס. כמו שנאמר בתחילת המאמר, רגש הכעס הוא רגש משני שלפניו יגיע רגש אחר, לכן יש לבחון מה היה הרגש הראשוני. אנחנו יכולים לבחון את התחושות הגופניות והמחשבות הנלוות לכעס, להבין האם יש מקור אחר לרגש זה ולחקור מנין הוא נובע. כאשר נבין את המקור לכעס שלנו בהמשך נוכל גם ללמוד לווסת אותו ולשלוט בתגובה שלנו אליו.

תעזרו בגופכם:

לכעס ישנן הרבה תגובות פיזיולוגיות המתעוררות בגופנו. תגובות אלו יכולות גם לעזור לנו לשלוט בכעס – האטת הנשימה והורדת קצב הלב בעקבותיה, יכולים להחזיר אותנו למצב של רגיעה להוביל אותנו לשליטה בתגובה שלנו.

לדעת מתי לעצור:

זיהוי נכון של התגובות המקדימות להתפרצות של הכעס, יכול לעזור לנו להבין האם אנחנו צריכים לקחת רגע של הרחקה מהסיטואציה המכעיסה אותנו. אם אנחנו נמצאים בעיצומו של ריב עם בן או בת הזוג, רגע לפני שאנחנו מאבדים את השליטה ומגיבים באופן שנתחרט עליו, נבקש לקחת רגע הפסקה. אולי לעשות טיול באוויר הצח או לשתות משהו קר וצונן שגם ינחם אותנו. ההפסקה והיציאה מהסערה גם יכולים לעזור לנו לחשוב על הדברים באופן אחר, אולי לראות את דבריו של הצד השני באמפתיה והבנה, כך שאפשר לחזור אל שיחה רגועים, פתוחים להקשיב ופחות מתגוננים. כן חשוב במצבים אלו לתאם את הזמן של ההפסקה ולטווח לצד השני את הצורך, כמה שניתן במצבי הכעס.



דרכים נוספות בהן ניתן לנהל את הכעסים:

הרפיות בדמיון מודרך:

הרפיות מרחיקות אותנו דרך הדמיון מן הסיטואציה ויוצרות מרחב בין האירוע לתגובה. היכולת להתנתק "לברוח", אפילו לכמה דקות ולא להגיב באופן מידי עשויה לעשות הבדל מהותי הן בתחושה העצמית והן אל מול האדם האחר. טכניקה זו מאפשרת לנו תחושת רגיעה ושלווה, אפשרות לבחון ולעבד מחדש את הסיטואציה, לנסות להיכנס לנעליו של האדם האחר, להיות אמפתי ולהבין את נקודת מבטו, פחות לבקר ולשפוט אותו ולהגיע אל האירוע פתוחים יותר להקשבה.

טיפול קוגניטיבי- התנהגותי:

עד לתגובה לרגש מתבצעות רצף של רגשות, מחשבות ותחושות המובילות להתנהגות. טיפול מסוג זה מאפשר לנו לשנות את רצף דפוסי חשיבה הקיימים ולסגל דפוסים חדשים שיובילו גם לשינוי התנהגותי ושינוי בתגובות שלנו לכעס.

טיפול רגשי:

רגש הכעס עלול להתעורר מחוויות עבר, תחושת ערך עצמי נמוך, זיכרונות קשים וטראומות. הרצון לשנות ולסגל דרכי התמודדות ותגובות חדשות לכעס זה אינו דבר פשוט לשנות לבד, לכן ניתן להיעזר באנשי מקצוע.


#טיפול #טיפולnlp #התחדשות #טיפולבהתקףחרדה #חרדה #טיפולבחרדה #טיפולמיידיבחרדה #הפרעתחרדהטיפול #פתרוןלחרדות #נגדחרדות #nlp #אןנאור #דמיוןמודרך #טיפולבנשימה #נשימה #מדיטציה #פאניקה #הפרעתפאניקהטיפול #טיפולבכעס #טיפולמקצועי #טיפולבחוסרביטחוןעצמי #טיפולבזוגיות #טיפולזוגי #טיפולחוסר #חוסרביטחון #קשב #קשבוריכוז #מומחיתלטיפולרגשי #היפראקטיביותבילדים #טיפולבצפון #עבודהסוציאליתקלינית #חינוךבשילובאומנויות #יישובסכסוכים #מטפלתבNLPבמבוגרים #נפגעינפש #שיקוםוהחלמה #שיקום #נוערבסיכון

26 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page