top of page
  • תמונת הסופר/תann naor

הדיכאון השקט- דיסתימיה

עודכן: 14 ביולי

דיסתימיה הינה הפרעת מצב רוח מתונה המאופיינת בתחושת חוסר עניין והנאה, הערכה עצמית נמוכה, חוסר תיאבון והיעדר אנרגיה במשך זמן רב. דיסתימיה היא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר מבין הפרעות מצב רוח, 3-6% מהאוכלוסייה לוקים בהפרעה זו, כאשר נשים לוקות יותר מגברים. בשונה מדיכאון, התסמינים של דיסתימיה הם הדרגתיים, איטיים ולעיתים אף לא יהיו מובחנים. רוב האנשים הלוקים בהפרעה זו מתפקדים בחיים מלאים ושגרתיים- מנהלים משפחה, יוצאים לעבוד, עוסקים בפעילויות שונות ומשמרים מערכות יחסים חברתיות. למרות שהם חווים חיים מלאים, הקושי הוא פנימי ומתבטא בעיקר ביכולת לחוש תחושה טובה. הם חווים בעיקר תחושת ריקנות ויכולים לחוש סבל, למרות שכלפי חוץ הם נראים מתפקדים ומצליחים. הדיסוננס בין התפקוד הגבוה ובין התחושה הפנימית עלול לעיתים להיות חלק מההתמודדות, כאשר קיימת ריקנות בפנים אך בחוץ הם משדרים רווחה ובריאות נפשית.






כיצד מאבחנים דיסתימיה?

ישנן רמות שונות של עוצמת הדיכאון, ברמה הנמוכה היא מתבטאת בעיקר בעייפות מרובה, אנרגיות נמוכות או תשישות, בתקופה של שנתיים לפחות (לפי הDSM). אנשים הלוקים בעוצמה הנמוכה של דיכאון זה מוגדרים עם "דיכאון בתפקוד גבוה". קיים קושי לאבחן לעיתים את ההפרעה מכיוון שלרוב האבחנה נעשית על ידי דיווח סובייקטיבי של האדם או על ידי תצפית. פעמים רבות האדם הלוקה בהפרעה בעצמו לא יודע במשך זמן רב כי הוא סובל ממנה, עד שמגיע משבר עמו הוא צריך להתמודד או שמכר שם לב לכך ומפנה את תשומת ליבו.

הDSM-5 מציב כמה קריטריונים לאבחון דיסתימיה:

מצב רוח מדוכא במשך רוב שעות היום ובמשך ימים רבים, כאשר הדיווח הוא דיווח עצמי או נצפה על ידי אנשים אחרים, כאשר מצב זה נמשך שנתיים לפחות. בקרב ילדים וצעירים ההפרעה תתבטא יותר בחוסר שקט ועצבנות, במשך שנה לפחות.

בנוסף לשני קריטריונים אלו צריכים להופיע שניים מתוך התסמינים הבאים:

· שינויים בהרגלי האכילה- חוסר תיאבון או תיאבון יתר

· שינויים בהרגלי השינה- נדודי שינה, קשיי שינה או שינת יתר.

· חוסר ביטחון או תחושת ערך עצמי נמוך.

· קשיים בריכוז.

· קושי בקבלת החלטות.

· תחושת ייאוש או חוסר תקווה.


אבחון לדיסתימיה מתחיל בשלילה של גורמים אחרים שעלולים להשפיע על המצב הנפשי. לאחר השלילה ניתן ללכת לפסיכיאטר ולעשות אבחון פסיכודיאגנוסטי, המנותח על ידי פסיכולוג קליני.


תסמינים לדיסתימיה

קושי לחוות הנאה - פעילויות ואנשים שגרמו שבעבר לתחושת הנאה ושמחה, כבר לא גורמים לתחושה הזו.

תחושת חוסר מנוחה ואי שקט - קושי להיות במנוחה, בשלווה ובשקט. בזמן השקט מגיעות רגשות ומחשבות המובילות לתחושת דכדוך וירידת אנרגיה.

תחושת עצבנות בלי סיבה - עצבנות וכעס הם רגשות שמלווים את משך היום, ללא סיבה מוצדקת או נראית לעין עבורך ודברים קטנים שבדרך כלל אין להם חשיבות עלולים לגרום להתפרצות כעס, לתחושת תסכול גבוהה.

ביקורת עצמית וכלפי אחרים – הדיבור הפנימי והפרספקטיבה על עצמך ועל העולם היא שלילית. הרגשות השליליים גם מופנים פנימה, כלפי התחושה העצמית וגם החוצה כלפי אחרים.

חוסר מוטיבציה וחוסר בהנעה – קושי לבצע משימות או לחוש מוטיבציה. גם משימות קטנות ויומיומיות עלולות להוביל לתחושת לחץ, תסכול ולחוש שזו דרישה גבוהה של המשאבים.

קושי לחדש את האנרגיה – גם מנוחה או פעילויות הגורמות לחוש טוב ולקבל אנרגיה חדשה לא מסייעים לצאת מתחושת העייפות וחוסר אנרגיה. רוב היום מתנהל בחוסר חשק ובתחושה שפשוט צריך להמשיך "לסחוב".

אנשים רבים הסובלים מהפרעה זו הם גם שואפים לשלמות או פרפקציוניסטים. ציפייה גבוהה ודרישה לעמוד בסטנדרטים גבוהים, עלול ליצור תחושת לחץ ועומס ומלווה בדרך כלל לאחר מכן בתחושת אכזבה (בעיקר אכזבה עצמית), תחושת אשם וירידה בערך העצמי ובמצב רוח.



הצד האופטימי- אפשר לשנות:

ישנן הפרעות נפשיות והפרעות דיכאון קשות אשר קשה לנהל ולתפקד בתוכן. מכיוון שלדיסתימיה תסמינים נמוכים יחסית ויכולת לשמר חיים מלאים ושגרתיים, ניתן גם ללמוד לנהל את ההפרעה ואת התחושות המגיעות עמה.

טיפול בדיסתימיה יכול להיות טיפול רגשי (דינאמי או קצר מועד) ולעיתים, בהמלצת פסיכיאטר, גם טיפול תרופתי.


טיפול NLP ודמיון מודרך:

טיפול בשיטת NLP עוזר לנו למקד רצון ומטרות קונקרטיות. לרוב כאשר אנחנו רוצים לחוש טוב יותר, המטרה לא תמיד ברורה או גדולה מדי כך שקשה מאוד ליצור את השינוי הרצוי. תהליך הצבת מטרה, דרך שאילת שאלות המובילות להגדיר מה המצב כיום ולאן נרצה להגיע, מסייע לארגן ולעשות סדר. לפעמים רק יצירת השקט בארגון המחשבות והרגשות, מפחית את תחושת הלחץ ומחבר אותנו מחדש לעצמנו.

בנוסף טיפול NLP מסייע בשינוי דפוסי חשיבה שליליים ובתגובות הרגשיות להם. המחשבות השליליות, תחושת הערך העצמי הנמוך הוא חלק גדול מאוד בתחושת הדיכאון והחוסר אנרגיה. יצירת דפוס חדש של מחשבות ושינוי בהתבוננות העצמית יכולה לסייע לתחושת אנרגיה מחודשת ולעלות את תחושת הביטחון.

דמיון מודרך הוא פתח חשוב ומשמעותי לחיבור עצמי. דרכו אנחנו יכולים לחוש מה אנחנו מרגישים ומה הגוף מרגיש כאן ועכשיו. הוא עוזר לנו להתחבר יותר לעצמנו ולמציאות הקיימת ומרחיק אותנו ממחשבות מוכללות יותר. מעבר לכך, דמיון מודרך מסייע בתרגול מנטאלי של מצבים מציאותיים שקשה לנו להתמודד עמם. התרגול בדמיון יכול לסייע לנו להבין כיצד נרגיש כלפי אותו המצב במציאות וכיצד כדאי לנו לפעול.

מטרת הדמיון מודרך הוא להביא לתחושת איזון, רגיעה, העצמה, הגשמה וריפוי וביחד עם טכניקות NLP ניתן ליצור שינוי בתחושה העצמית, בהרגשה ברווחה הנפשית.


153 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page