טראומה במערכות יחסים

מערכות היחסים הראשונות בחיינו הן משמעותיות וקריטיות ביותר. הן משפיעות על המבנה האישיותי, רמת הביטחון שאנו מרגישים, הדרך בה אנו תופסים את עצמנו ומערכות היחסים שלנו. טראומה שנוצרה בגילאים המוקדמים בעקבות פגיעה בתוך מערכות היחסים הראשונות, עלולות לפגוע גם בעתידנו.

טראומה התייחסותית:

טראומה התייחסותית הוא מונח הנתבע על מנת לתאר את תוצאותיה והשלכותיה של טראומה המתרחשת בתוך מערכות יחסים. טראומה זו עלולה ליצור פגיעה משמעותית בהיקשרות ובתפקוד בתוך מערכות יחסים גם בחיים הבוגרים, במיוחד אם היא מתרחשת בגילאים המוקדמים. היא עלולה להשפיע על המצב הנפשי ואף ליצור הפרעות באישיות, פוסט-טראומה מורכבת, דיכאון, חרדות ועוד. הלחצים שטראומה זו יוצרת עלולים להתבטא גם במחלות פיזיות כמו: מיגרנות, בעיות במערכת העיכול, קשיים בשינה ועוד. בנוסף, במקרים בהם האדם גדל ולמד כי יחסים אלו הם יחסים "נורמטיביים", הוא עלול לשחזר דפוסים אלו בקשרים בחייו הבוגרים.

סימפטומים בבגרות לטראומה התייחסותית:

• תחושת חוסר ערך ומשמעות.

• חרדה חברתית או הימנעות ממערכות יחסים.

• התבודדות.

• התמכרויות.

• תלות יתר, נזקקות וחיפוש מוגבר אחר תשומת לב.

• חוסר יכולת ליצור אמון באחרים.

• התקפי זעם וכעס, עוינות.

• מחוסר ויסות רגישה- תחושה שהם "מופעלים על ידי הרגש.

• פלשבקים חוזרים וטריגרים רגשיים.

• עמדות ותפיסות שליליות על עצמי ועל העולם.

• התנהגות ערנית יתרה.

• הימנעות ממקומות, אנשים או מצבים דומים לחוויה הטראומתית.

• 
  

הסיבות לטראומה:

נטישה נטישה הוא מצב בו אחד ההורים אינו נוכח יותר בחייו של הילד או נוכח חלקית. הנטישה יכולה לנבוע כתוצאה ממוות, הליך גירושין, עזיבה של אחד ההורים או שניהם.

תיתכן גם נטישה רגשית, בה ההורה נוכח בחייו של הילד, אך אינו ממלא את התפקידו ההורי ואת מחויבותו לילד. נטישה פיזית ורגשית עלולות להשפיע על התפיסה העצמית והערך העצמי של הילד. רבים מהילדים שחוו נטישה כזו מאמינים כי "זה הגיע להם" והם חווים רגשות אשם לאורך חייהם.

Enmeshed (אנשמנט) רגשי

זהו מצב בו מתקיים היפוך ביחסים, והילד הוא הנותן מענה לצרכיו הרגשיים של ההורה או המטפל המוסמך. הילד לכוד בצרכים של הוריו, לעתים עד לאיבוד התפתחותו האוטונומית. הוא אינו מקבל מענה על צרכיו האישיים ויתקשה להפריד ולהבדיל בין מחשבותיו ורגשותיו שלו, לבין אלו של הוריו. הילד עלול לאבד את הייחודיות, הבנה של צרכיו ורגשותיו האישיים, ועלולה להתפתח תלות הדדית.

מצב נוסף הוא שההורה מעורב יתר על המידה בחייו של הילד וברגשותיו. ההורה מנסה גם בגילאים בוגרים להיות מעורב בהחלטות בחייו, ברגשותיו, במערכות יחסיו ועוד. בגילאים הבוגרים יותר, הילד יבחין במצב זה וירגיש חנוק מהמעורבות של ההורה, אך גם יתקשה לצאת לעצמאות מתוך התלות ההדדית שנוצרה.

חוסר גבולות או יצירת גבולות רופפים בתוך המשפחה:

גם כאשר הורה נמצא בתמונה, אך לא מציב גבולות בתוך מערכת היחסים המשפחתית, הילד עלול לקחת על עצמו אחריות יתרה ולמלא תפקיד הורי עבור אחיו האחרים. התוצאות של חוסר גבולות אלו עלולים ליצור מעורבות יתר של בני המשפחה בחייהם אחד של השני וליצור תלות ההדדית ביניהם אשר עשויים ליצור יוצרים רגישות יתר למתחים ולחצים.

קשר חזק מאוד בין בני המשפחה הוא משמעותי וחשוב לאחדות ותחושת השייכות, אך לעיתים קשר משפחתי שאינו קיימים בו גבולות ברורים עלול להוביל לאחידות גבוהה מאוד, עד אובדן זהות האינדיבידואל בתוכה. לכן חשוב שבתוך המשפחה תהיה חמימות, אחדות, תמיכה ואהבה, אך גם שימת גבולות ברורים וזהות נפרדת לכל בן משפחה.

נרמול למצבים "לא נורמליים":

מצבים בהם המשפחה מפתחת נורמות המוסכמות בשתיקה ומקבלת מצבים אשר עלולים ליצור נזק בתוך המשפחה. כגון: בעיות התמכרות שונות, אלימות וחוסר תפקוד.

כיצד הטראומה יכולה להשפיע על מערכות יחסים?

שחזור מערכות היחסים:

ההשלכות על סגנון ההיקשרות ועל מערכות היחסים יהיו בדרך כלל בחירה בבני זוג מתעללים, בוגדים או נוטשים. לעתים כניסה למערכות יחסים אלו יהיו מתוך הרצון לעזור להם ליצור חווית יחסים שונה "ולתקן". כאשר נוצרת פגיעה בתוך מערכת יחסים מתעללת, היא מחזקת את התחושה של הערך העצמי הנמוך ואת תחושת הגורל- "אני לא מספיק טוב וזה מגיע לי".

היקשרות לא בטוחה:

סגנון היקשרות לא בטוח, עלול ליצור בעיקר הרבה הימנעות וחרדה סביב בניית מערכות יחסים. אנשים בסגנון היקשרות זה, ייצרו מערכות יחסים הפכפכות- מצד אחד הם ירצו לבנות מערכת יחסים אך גם יאבקו לשמור על מרחק מסוים מתוך שמירה והגנה על עצמם. בנוסף הם יתקשו לשמור על מערכות יחסים ארוכות ורציפות וקיים סיכון מוגבר יותר לבגידות.

התבודדות:

כאשר הטראומה אינה מטופלת, האדם עלול לחוות העצמה של רגשות שליליים, קושי ביצירת אמון וביטחון. הוא יחווה את העולם כמקום מסוכן ופוגעני ויפתח מנגנון הגנה הבא לידי ביטוי בהתבודדות מהחברה והסתגרות.

כמובן שחשוב להדגיש כי על כל אחד ואחת ההשפעה יכולה להיות רחבה, מגוונת ושונה. אפילו ילדים הגדלים באותו הבית ולשניהם אותם הורים או מטפלים מוסמכים הם עשויים לחוות אותן באופן שונה ותגובותיהם יכולות להיות שונות בתכלית. בכדי להבין את השפעותיה השונות והמגוונות וכיצד ניתן לעבור החלמה וריפוי, יש צורך להתבונן על הגורמים המשפיעים על החוויה, כגון: מזגו ומשאביו של הילד, זמן ומשך החשיפה לגורמים השונים והאם קיימים מעגלי תמיכה שונים (משפחה מורחבת, חברים מורים ועוד).

גם היחסים של ההורים עם הילדים שונים בין ילד לילד ולכן גם גורם זה עלול ליצור תגובות שונות. עוד נקודה ראויה לציון- בנוסף לפגיעה בהיקשרות ויצירת מערכות יחסים, טראומה זו עלולה להשפיע גם על שאר תפקודי החיים.

#טיפול #טיפולnlp #התחדשות #טיפולבהתקףחרדה #חרדה #טיפולבחרדה #טיפולמיידיבחרדה #הפרעתחרדהטיפול #פתרוןלחרדות #נגדחרדות #nlp #אןנאור #דמיוןמודרך #טיפולבנשימה #נשימה #מדיטציה #פאניקה #הפרעתפאניקהטיפול #טיפולבכעס #טיפולמקצועי #טיפולבחוסרביטחוןעצמי #טיפולבזוגיות #טיפולזוגי #טיפולחוסר #חוסרביטחון #קשב #קשבוריכוז #מומחיתלטיפולרגשי #היפראקטיביותבילדים #טיפולבצפון #עבודהסוציאליתקלינית #חינוךבשילובאומנויות #יישובסכסוכים #מטפלתבNLPבמבוגרים #נפגעינפש #שיקוםוהחלמה #שיקום #נוערבסיכון #לידה #דיכאוןאחרילידה #טיפולאחרילידה #משפחה #דכאוןאחרילידה #מערכתיחסים #קשר #קשראינטימי #זוגיות