top of page
  • ann naor

מהי חרדה וכיצד להתמודד איתה?

עודכן: 4 באוק׳ 2022

כולנו חווים חרדה ברמה כזו או אחרת, הסטטיסטיקה מראה כי כל אדם רביעי יחווה בחייו חרדה בעצימות גבוהה.


חרדה היא פחד קיומי לא מוסבר או ברור. פעמים רבות היא יכולה להיות מתעתעת, כאשר היא אינה מתקשרת לסיטואציה מסוימת, ולפחות לתחושתנו לא מופעלת על ידי טריגר. כאשר היא מגיעה לעוצמות גבוהות היא עלולה להיות משתקת ומפחידה מאוד.

היא יכולה להגיח, להשתלט, לנהל אותנו ולקבוע לנו דפוסים בכל רבדי החיים. החרדה עלולה להגיע כאשר אנו לא נותנים ביטוי או פורקן לרגשות והפחדים שלנו ונשארים לבד עם התחושות והרגשות הקשים שמציפים אותנו. כאשר אנחנו לא משתפים, אין פורקן של הרגשות הקשים והם יכולים להתבטא במחלות פיזיות וכרוניות, פגיעה באיכות השינה ובקושי להירדם בלילה. בנוסף, זה עלול להתבטא גם בתיאבון מועט או מוגבר. לכן מאוד חשוב לקבל את החרדה, להכיר בה ולטפל בה. החרדה יכולה גם להיות ביטוי של צורך בשינוי בחיינו, כאשר משהו לא טוב קורה בחיינו, במערכות יחסים שלנו, בקריירה ועוד.

התקף חרדה זה בעצם מצב של עוררות גבוהה בו הגוף נכנס למצב של מאבק או נסיגה. ההבדל בין פחד קיומי לחרדה הוא שפחד עולה כאשר קיים איום חיצוני ואילו חרדה עולה מתוך מקור פנימי. החרדה עולה גם כאשר מתחילים לחשוב מה אם יקרה משהו עתידי, כלומר היא לא תמיד מחוברת למה שקורה כאן ועכשיו. אנחנו חושבים ומדמיינים מה עלול לקרות ואז תגיע החרדה.







ישנן כמה סיבות לחרדה:

- גנטיקה - רגישות יתר

- חרדה כללית

- טריגר(פוביה)-טראומות וחוויות קשות


גנטיקה- רגישות יתר:

החרדה נובעת מגורמים ביולוגיים. מצב בו מערכת העצבים נמצאת בעוררות יתר והיא מפעילה "אותות שווא חשמליים" בסיטואציות שאינן נתפסות כמאיימות. לרוב הסיבה לכך היא תורשתית. בדרך כלל חרדה ממושכת תופיע כאשר הפן הגנטי נמצא בשילוב עם היבטים אישיותיים וסביבתיים.



חרדה כללית:

חרדה שקורית ללא אירוע מקדים או טריגר, כלומר אנחנו לא "מוצאים" סיבה להעלאת החרדה. הגוף שלנו מאותת לנו שמשהו לא בסדר. החרדה יכולה לנבוע מתוך תחושה שהעולם אינו מקום בטוח או שלי אין מספיק כלים ומיומנויות להתמודד עם העולם או שניהם- התחושה שהעולם אינו בטוח ולי אין את היכולת להתמודד. חרדה כללית באה לידי ביטוי בדרך כלל בדאגנות יתר, כלומר הדאגנות אינה סימפטום בחרדה אלא דרך התמודדות והיא נוצרת מתוך הרצון להיות מוכן להתמודד עם כל מה שיגיע. שיטת התמודדות זו אולי ברגע נתון יכולה להעניק לנו תחושת שליטה ורגיעה אבל כאשר היא מתמשכת ואף כרונית, מצב זה אינו בריא לנו. הוא גורם לתחושות רעות, רגשות ומחשבות שליליים ובניית תסריטים קשים ומפחידים. הבעיה העיקרית עם מנגנון התמודדות זה היא שהמוח שלנו לא מבדיל בין דמיון ומציאות ולכן הוא כל הזמן יהיה בהצפה ובתחושת טראומה. זה עלול לגרום לאדם פשוט לסבול ממותשות ולגרום לחוסר תפקוד.


חרדה עם טריגר:

טראומות או חוויות קשות אשר יצרו תגובת פחד קיצונית והיא מייצרת הימנעות מאותה חוויה. פחד ספציפי או פוביה שעולים בצמוד לטריגר מסוים. זה יכול להיות פחד מאיבוד שליטה או מחוסר שליטה, חוסר ביטחון ועוד. למשל: עמידה בפני קהל, בחינה, פחד.




מה קורה בגוף שלנו בזמן התקף חרדה?


חשוב לזכור! התקף חרדה הוא גל, כמו שהוא מתחיל הוא גם נגמר.

במוח קיימת מערכת רגש אשר אחראית על תגובה ראשונית לגירוי, הנקראת אמיגדלה. מערכת זו חשובה ומשמעותית ביותר. היא שומרת על בריאותנו ועל ההישרדות הקיומית שלנו. בזמן חרדה האמיגדלה מתמקדת בתחושת החוויה ומכניסה את הגוף למצב של הישרדות. המוח מפעיל את תת מערכת העצבים (המערכת הסימפתטית) אשר מגיבה באופן מידי למצבי חירום ולחץ. כלומר האמיגדלה מפעילה את מערכת העצבים והיא בתגובה מרכזת את כל האנרגיה ומכינה את הגוף למצב של מאבק או נסיגה. שרירים, מערכת העיכול, כל המערכות פועלות עכשיו למען הגנה. הגוף נכנס למצב של הילחם, קפא או ברח. ישנו מצב נדיר מאוד גם של עילפון.


אנחנו לא תמיד מודעים לטריגר אשר מעלה את החרדה אבל היא תמיד מגיעה עם טריגר מסוים. זו יכולה להיות מחשבה, רגש, מפגש מסוים, סיטואציה לא נעימה. טריגרים שהרבה פחות מתחברים לנו אל החרדה הם קול מסוים או רעש, ריח.



סימפטומים של חרדה:

ישנן סימפטומים גופניים בחרדה. היא עלולה להתבטא בדרכים שונות:

· תחושת שריפה בחזה

· דופק לב מואץ

· הזעה

· נשימה מואצת

· יובש בפה

· בחילות

· הקאות





תחושת הבדידות בתוך החרדה:


אנשים רבים אשר חווים חרדה בפעם הראשונה מעידים כי תחילה חשבו שהם עוברים התקף לב או מצויים במצב בריאותי חמור. במצב כזה הם פונים למרפאות החולים ולמיון בבהלה רבה ובתחושת חוסר אונים. לאחר בדיקות אשר לא מעידות כי נמצאה בעיה פיזית, הרופאים מסבירים לחולה כי "זה שום דבר", "סתם התקף חרדה" או משתמשים במונח יותר רפואי "מצב פסיכוסומטי". האדם אשר מקבל בשורה זו עלול להיתקף בתחושה שזה כלום, שהכל בראש שלו ושאולי הוא משוגע. מה שחשוב לזכור במצבים אלו כי שיגעון או פסיכוזה לא מאופיינים בתובנות שמשהו לא בסדר. זאת אומרת במצב של שיגעון לא קיימת מודעות, ואילו חרדה היא מצב של ערנות ורגישות יתר.

קיימת הרבה תחושת בדידות בתוך החרדה. כחברה אנחנו לא נוטים לתת מקום לרגשות קשים באופן פתוח וגלוי ולכן הרבה אנשים חווים בושה ונוטים להסתיר אותה מסביבתם. אדם החווה חרדה עלול להרגיש מאוד בודד ואף לא לבקש את העזרה לה הוא נזקק. חרדה ובמיוחד חרדה חברתית עלולה לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים ואף הימנעות כלל לצאת מן הבית.




כיצד מתמודדים עם חרדה?


🌺 להיות בתשומת לב, לעצור לבדוק מה קורה שם.


🌺 לזהות האם עלתה מחשבה או רגש.


🌺 נכיל את הרגש ואת המחשבה, נזדהה איתה וניתן לה מקום. אולי נבדוק האם יש אפשרות לעשות משהו מתוך המחשבה הזו. מה אנחנו יכולים לעשות, אולי אפשר להרחיב את הקשב?


🌺 עוגן- לחפש משהו בסביבה שלנו שיכול להרגיע אותנו. זו יכולה להיות מוסיקה, ציפור שאנו שומעים את שירה, איזשהו קול ועוד.


🌺 חיבוק עצמי ותיפוף על הגוף- מגע מחבק הוא מרגיע. גם אם אין אף אחד בסביבתנו שנוכל לבקש שיחבק אותנו, אנחנו יכולים לחבק את עצמנו. זה ישרה תחושת רוגע. בנוסף אפשר לתופף על הגוף ולהתחבר אל תחושת המגע.


🌺 תחושת קרקוע- יש לשים את שתי כפות הרגליים על הקרקע ולהתמקד בתחושת החיבור בין הרגליים לאדמה היציבה מתחתנו. אפשר לחוש כיצד המשקל שלנו שוקע מטה בזכות כוח הכבידה. תחושת קרקוע זו דרך נוספת להיות כאן ועכשיו ולחוש את היציבות והביטחון. שוב כמו שהמוח אינו מבדיל בין דמיון למציאות, אנחנו יכולים לייצר "מניפולציה" שאנחנו רגועים ולהחזיר את הגוף לפעילות רגילה ותקינה.

🌺 נשימה- כאשר קיימת הרגשת איום, מערכת העצבים נמצאת בפעילות גבוהה. הנשימה היא המפתח להפעיל את מערכת הרגיעה. במצוקה אנחנו בדרך כלל מכניסים יותר אוויר ובעצם מעלים עוד את רמת הפחד והלחץ. חשוב מאוד לנשום, להתמקד ולהאריך בעיקר את נשיפת האוויר החוצה. חשוב להאט את הוצאת האוויר ולאפשר לגוף ולשרירים תחושת שחרור. הנשימה עוזרת לנו להיות בהווה הנוכחי ולחזור אל תחושת המציאות אשר מקנה לנו תחושת ביטחון ומחזירה את הגוף למצב של רגיעה.




טיפול NLP בחרדות:

🍀 הטיפול מתמקד בצדדים החיוביים והחזקים בתוכנו. לכן תוכלו לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי, באמצעות כלים הנרכשים במהלך הטיפול.


🍀 דמיון מודרך הוא כלי קוגניטיבי המשמש להרפיה נפשית עמוקה ותרגול מנטלי של התנהגויות הקשות ליישום ביום יום. מטרת הדמיון המודרך היא להביא לאיזון, ריפוי והגשמה. בנוסף דמיון מודרך מחזק את הרגשת הביטחון העצמי והדימוי עצמי. הליווי של דמיון מודרך לתהליך הטיפולי הוא כלי מצוין להחזיר את תחושת הרגיעה והשלווה אל חיינו. הגשמה העצמית, העלאת החיבור ותחושה עצמית חיובית ושליטה בדחפים וברגשות השליליים.

(חשוב לומר שלא כל מטפל NLP משלב דמיון מודרך בטיפול)


🍀תוכלו לשנות את דפוסי החשיבה השליליים ולייצר דפוסים חדשים מיטיבים יותר לכם וחיוביים. תוכלו לשנות את המחשבות שמעלות את תחושת החרדה ואת הרגש שנוצר מתוך מחשבה זו.

כאשר משנים את דפוסי החשיבה שלנו, ניתן לשנות גם את ההתנהגות. תוכלו לשנות את ההרגלים וההתנהגויות שאינן מיטיבות אתכם להחליפן בחיוביות ומעצימות. כך בעצם תחזירו את התחושה החיובית לחייכם.



🍀הכרת תודה היא מעניקה תחושה של הודיה, מעודדת להסתכל על החיים באור יותר חיובי ולחוש יותר תחושת שלמות ושלווה. דרך טיפול בשיטה תוכלו לאמן גם את שריר הכרת התודה, תוך חיזוק המשאבים הפנימיים.


חשוב לזכור כי משברים קורים לא סתם, הם יכולים להיות קשים מאוד אבל הם יכולים גם להיות תקופת מפנה ושינוי. אפשר בתוך משבר לרגע לעצור ולהבין מה הוביל אותנו למשבר הזה וכיצד ניתן לייצר שינוי בתוך המקום הכואב שהוביל למשבר הזה.



"חרדה ודיכאון לא יעלו אם קיימת משמעות בחיים, ברגע שנמצא את המשמעות לא נחווה חרדה. המשמעות היא תמיד החוצה, כלפיי אנשים אחרים."

ויקטור פרנקל.


#טיפול #טיפולnlp #התחדשות #טיפולבהתקףחרדה #חרדה #טיפולבחרדה #טיפולמיידיבחרדה #הפרעתחרדהטיפול #פתרוןלחרדות #נגדחרדות #nlp #אןנאור #דמיוןמודרך #טיפולבנשימה #נשימה #מדיטציה #פאניקה #הפרעתפאניקהטיפול #טיפולבכעס #טיפולמקצועי #טיפולבחוסרביטחוןעצמי #טיפולבזוגיות #טיפולזוגי #טיפולחוסר #חוסרביטחון #קשב #קשבוריכוז #מומחיתלטיפולרגשי #היפראקטיביותבילדים #טיפולבצפון #עבודהסוציאליתקלינית #חינוךבשילובאומנויות #יישובסכסוכים #מטפלתבNLPבמבוגרים #נפגעינפש #שיקוםוהחלמה #שיקום #נוערבסיכון


44 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page