top of page
  • תמונת הסופר/תann naor

מהי חרדה וכיצד להתמודד איתה?

עודכן: 10 בספט׳ 2023

כולנו חווים חרדה ברמה כזו או אחרת, הסטטיסטיקה מראה כי כל אדם רביעי יחווה בחייו חרדה בעצימות גבוהה.


חרדה היא תחושה של פחד קיומי. פעמים רבות היא יכולה להיות מתעתעת, כאשר היא אינה מתקשרת לסיטואציה מסוימת, ולפחות לתחושתנו לא מופעלת על ידי טריגר. חרדה עלולה להתרחש ממחשבות וחששות הנוגעות לעתיד, כביטוי של צורך בשינוי בחיינו, במערכות יחסים, בקריירה או כשאין פורקן לרגשות ופחדים והצפה רגשית. חווית חרדה לאורך זמן ממושך עלולה גם להוביל להתפתחותן של מחלות פיזיות וכרוניות, פגיעה באיכות השינה ובקושי להירדם בלילה ובתיאבון מועט או מוגבר.חרדה יכולה להגיח, להשתלט, לנהל אותנו ולקבוע דפוסים בכל רבדי החיים. כשהיא מגיעה לעוצמות גבוהות היא עלולה להיות משתקת ומפחידה מאוד, לכן מאוד חשוב לקבל את החרדה, להכיר בה ולטפל.








ישנן כמה סיבות לחרדה:

- גנטיקה - רגישות יתר

- חרדה כללית

- טריגר(פוביה)-טראומות וחוויות קשות


גנטיקה- רגישות יתר:

החרדה נובעת מגורמים ביולוגיים. מצב בו מערכת העצבים נמצאת בעוררות יתר והיא מפעילה "אותות שווא חשמליים" בסיטואציות שאינן נתפסות כמאיימות. בדרך כלל חרדה ממושכת תופיע כאשר הפן הגנטי נמצא בשילוב עם היבטים אישיותיים וסביבתיים.



חרדה כללית:

חרדה שקורית ללא אירוע מקדים או טריגר, כלומר כאשר לא "מוצאים" סיבה להעלאת החרדה והגוף שלנו מאותת לנו שמשהו לא בסדר. החרדה יכולה לנבוע מתוך תחושה שהעולם אינו מקום בטוח או שלא קיימים מספיק כלים, מיומנויות או משאבים על מנת להתמודד עם העולם או שניהם. חרדה כללית באה לידי ביטוי בדרך כלל בדאגנות יתר. הדאגנות אינה תוצאה או סימפטום של החרדה אלא דרך התמודדות עמה והיא נוצרת מתוך הרצון להיות להתכונן לכל מצב. ברגע נתון התמודדות זו יכולה להעניק תחושה של שליטה ורגיעה אבל כאשר היא מתמשכת ואף כרונית, מצב זה עלול להזיק ולהחמיר את המצב. הוא עלול לגרום למתחים ולחצים, רגשות ומחשבות שליליים ובניית תסריטים קשים ומפחידים. הבעיה העיקרית עם מנגנון התמודדות זה היא שהמוח שלנו לא מבדיל בין דמיון ומציאות ולכן הוא כל הזמן יהיה בהצפה ובתחושת טראומה. זה עלול לגרום לאדם פשוט לסבול ממותשות ולגרום לחוסר תפקוד.


חרדה עם טריגר:

פחד ספציפי או פוביה שעולים בצמוד לטריגר מסוים. טראומות או חוויות קשות שיצרו תגובת פחד קיצונית מובילות גם להתנהגות הימנעותית ממצבים שעלולים להידמות או להזכיר אותה החוויה.זה יכול להיות פחד מאיבוד שליטה, תחושת חוסר אונים או חשש מקיפאון.




התקף חרדה- כיצד הוא מתרחש?

חשוב לזכור! התקף חרדה הוא גל ויש לו סוף.

התקף חרדה הוא תחושת פחד אשר אינה קשורה לאיום או סכנה ממשית. אנחנו לא תמיד מודעים לטריגר הגורם לחרדה, אבל היא תמיד מגיעה עם טריגר מסוים. הטריגר יכולילהיות מחשבה, רגש, מפגש מסוים, סיטואציה לא נעימה ואפילו קול, רעש או ריח.


במוח קיימת מערכת רגש אשר אחראית על תגובה ראשונית לגירוי, הנקראת אמיגדלה. מערכת זו חשובה ומשמעותית ביותר. היא שומרת על בריאותנו ועל ההישרדות הקיומית שלנו. בזמן התקף חרדה האמיגדלה מתמקדת בתחושת החוויה ומכניסה את הגוף למצב של הישרדות. המוח מפעיל את תת מערכת העצבים (המערכת הסימפתטית) אשר מגיבה באופן מידי למצבי חירום ולחץ. כלומר האמיגדלה מפעילה את מערכת העצבים והיא בתגובה מרכזת את כל האנרגיה ומכינה את הגוף למצב של מאבק או נסיגה. שרירים, מערכת העיכול, כל המערכות פועלות עכשיו למען הגנה. הגוף נכנס למצב של הילחם, קפא או ברח. ישנה גם תגובת עילפון, אך היא נדירה יחסית להתמודדויות האחרות.



סימפטומים של חרדה:

ישנן סימפטומים גופניים בחרדה. היא עלולה להתבטא בדרכים שונות:

· תחושת שריפה בחזה

· דופק לב מואץ

· הזעה

· כאבי ראש/ בטן

· סחרחורת

· נשימה מואצת

· יובש בפה

· בחילות

· הקאות





תחושת הבדידות בתוך החרדה:


אנשים רבים אשר חווים חרדה בפעם הראשונה מעידים כי תחילה חשבו שהם עוברים התקף לב או מצויים במצב בריאותי חמור. במצב כזה הם פונים למרפאות החולים ולמיון בבהלה רבה ובתחושת חוסר אונים. לאחר בדיקות אשר לא מעידות כי נמצאה בעיה פיזית, הרופאים מסבירים לחולה כי "זה שום דבר", "סתם התקף חרדה" או משתמשים במונח יותר רפואי "מצב פסיכוסומטי". האדם אשר מקבל בשורה זו עלול להיתקף בתחושה שזה כלום, שהכל בראש שלו ושאולי הוא משוגע. מה שחשוב לזכור במצבים אלו כי שיגעון או פסיכוזה לא מאופיינים בתובנות שמשהו לא בסדר. זאת אומרת במצב של שיגעון לא קיימת מודעות, ואילו חרדה היא מצב של ערנות ורגישות יתר.

קיימת הרבה תחושת בדידות בתוך החרדה. כחברה אנחנו לא נוטים לתת מקום לרגשות קשים באופן פתוח וגלוי ולכן הרבה אנשים חווים בושה ונוטים להסתיר אותה מסביבתם. אדם החווה חרדה עלול להרגיש מאוד בודד ואף לא לבקש את העזרה לה הוא נזקק. חרדה ובמיוחד חרדה חברתית עלולה לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים ואף הימנעות כלל לצאת מן הבית.




כיצד מתמודדים עם חרדה?


🌺 להיות בתשומת לב, לעצור לבדוק מה קורה שם.


🌺 לזהות האם עלתה מחשבה או רגש.


🌺 נכיל את הרגש ואת המחשבה, נזדהה איתה וניתן לה מקום. אולי נבדוק האם יש אפשרות לעשות משהו מתוך המחשבה הזו. מה אנחנו יכולים לעשות, אולי אפשר להרחיב את הקשב?


🌺 עוגן- לחפש משהו בסביבה שלנו שיכול להרגיע אותנו. זו יכולה להיות מוסיקה, ציפור שאנו שומעים את שירה, איזשהו קול ועוד.


🌺 חיבוק עצמי ותיפוף על הגוף- מגע מחבק הוא מרגיע. גם אם אין אף אחד בסביבתנו שנוכל לבקש שיחבק אותנו, אנחנו יכולים לחבק את עצמנו. חיבוק משרה תחושת רוגע. בנוסף אפשר לתופף על הגוף ולהתחבר אל תחושת המגע.


🌺 תחושת קרקוע- יש לשים את שתי כפות הרגליים על הקרקע ולהתמקד בתחושת החיבור בין הרגליים לאדמה היציבה מתחתנו. אפשר לחוש כיצד המשקל שלנו שוקע מטה בזכות כוח הכבידה. תחושת קרקוע זו דרך נוספת להיות מחוברים לכאן ועכשיו ולחוש את היציבות והביטחון. שוב כמו שהמוח אינו מבדיל בין דמיון למציאות כאשר עולה החרדה, אנחנו יכולים לייצר "מניפולציה" של הרגעה ולהחזיר את הגוף לפעילות רגילה ותקינה.

🌺 נשימה- כאשר קיימת הרגשת איום, מערכת העצבים נמצאת בפעילות גבוהה. הנשימה היא המפתח להפעיל את מערכת הרגיעה. במצוקה אנחנו בדרך כלל מכניסים יותר אוויר ובעצם מעלים עוד את רמת הפחד והלחץ. חשוב מאוד לנשום, להתמקד בנשימה ולהאריך בעיקר את נשיפת האוויר החוצה. חשוב להאט את הוצאת האוויר ולאפשר לגוף ולשרירים תחושת שחרור. הנשימה עוזרת לנו להיות בהווה הנוכחי ולחזור אל תחושת המציאות אשר מקנה לנו תחושת ביטחון ומחזירה את הגוף למצב של רגיעה.




טיפול NLP בחרדות:

🍀 הטיפול מתמקד בחוזקות, היכולות והמשאבים המצויים בתוכנו. לכן תוכלו לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי, באמצעות כלים הנרכשים במהלך הטיפול.


🍀 דמיון מודרך הוא כלי קוגניטיבי המשמש להרפיה נפשית עמוקה ותרגול מנטלי של התנהגויות הקשות ליישום ביום יום. מטרת הדמיון המודרך היא להביא לאיזון, ריפוי והגשמה. בנוסף דמיון מודרך מחזק את הרגשת הביטחון העצמי והדימוי עצמי. הליווי של דמיון מודרך לתהליך הטיפולי מסייע בהעלאת תחושת הרגיעה והשלווה, הגשמה העצמית, העלאת החיבור ותחושה עצמית חיובית ושליטה בדחפים וברגשות השליליים.

(חשוב לומר שלא כל מטפל NLP משלב דמיון מודרך בטיפול)


🍀תוכלו לשנות את דפוסי החשיבה השליליים ולייצר דפוסים חדשים מיטיבים יותר וחיוביים. תוכלו לשנות את המחשבות שמעלות את תחושת החרדה ואת הרגש שנוצר מתוך מחשבה זו.

כאשר משנים את דפוסי החשיבה שלנו, ניתן לשנות גם את ההתנהגות. תוכלו לשנות את ההרגלים וההתנהגויות שאינן מיטיבות עמכם להחליפן בחיוביות ומעצימות. כך תחזירו את התחושה החיובית לחייכם.


🍀הכרת תודה מעניקה תחושה של הודיה, מעודדת להסתכל על החיים באור יותר חיובי ולחוש יותר תחושת שלמות ושלווה. דרך טיפול בשיטה תוכלו לאמן גם את שריר הכרת התודה, תוך חיזוק המשאבים הפנימיים.


חשוב לזכור כי משברים קורים לא סתם, הם יכולים להיות קשים מאוד אבל הם יכולים גם להיות תקופת מפנה לשינוי, התפתחותה וצמיחה. אפשר בתוך משבר לעצור לרגע ולהבין מה הוביל אותנו למשבר הזה וכיצד ניתן לייצר שינוי בתוך המקום הכואב שהוביל למשבר הזה.



"חרדה ודיכאון לא יעלו אם קיימת משמעות בחיים, ברגע שנמצא את המשמעות לא נחווה חרדה. המשמעות היא תמיד החוצה, כלפיי אנשים אחרים."

ויקטור פרנקל.


#טיפול #טיפולnlp #התחדשות #טיפולבהתקףחרדה #חרדה #טיפולבחרדה #טיפולמיידיבחרדה #הפרעתחרדהטיפול #פתרוןלחרדות #נגדחרדות #nlp #אןנאור #דמיוןמודרך #טיפולבנשימה #נשימה #מדיטציה #פאניקה #הפרעתפאניקהטיפול #טיפולבכעס #טיפולמקצועי #טיפולבחוסרביטחוןעצמי #טיפולבזוגיות #טיפולזוגי #טיפולחוסר #חוסרביטחון #קשב #קשבוריכוז #מומחיתלטיפולרגשי #היפראקטיביותבילדים #טיפולבצפון #עבודהסוציאליתקלינית #חינוךבשילובאומנויות #יישובסכסוכים #מטפלתבNLPבמבוגרים #נפגעינפש #שיקוםוהחלמה #שיקום #נוערבסיכון


87 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page